<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת שבת שחרית סימנים א'—ב'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
בשבת שחרית אחר קריאת הסדר הולכין לב"הכ ואומרין פסוקים ומוסיפין בהן מזמורים. ויש מהן מדברים מן התורה שניתנה בשבת. מהן מדברים ביצירה ולכבוד י"ט אנו אומרין אותן כמו בשבת ואחר כך ירד ש"ץ לפני התיבה ופותח בקול רם ובנעימה נשמת כל חי. כתב הר' אשר ז"ל המגיה בנשמת כל חי המעיר נרדמים אינו יודע למה כי רודמים ג"כ יתכן לומר וכן נהגו לומר כי שם בנימין צעיר רודם פי' ישן וכן מי שאומר אין מלך אלא אתה ואינו אומר אין לנו מלך אלא אתה טועה כי באמת אין לנו אלא הקב"ה אבל לעכו"ם יש להם אלוהות ומלך זולתי הקב"ה כמו שכתוב כי חלק ה' עמו יעקב וכן כתוב הוא תהלתך והוא אלקיך. כתב הר"ם נ"ע בשבועות מתחיל החזן לומר בקול רם האל בתעצומות עזך בשביל התורה לפי שהתורה נקראת עוז שנא' ה' עוז לעמו יתן ובסוכות ובשמיני עצרת ובשמחת תורה מתחיל הגדול בכבוד שמך לפי שנא' יספת לגוי נכבדת. בפסיקתא על האבות ושמיני עצרת ושמחת תורה. ובפסח מתחיל הגבור לנצח לפי שהקב"ה נראה כגבור על הים. ובר"ה ובי"ה מתחיל המלך היושב לפי שהקב"ה יושב על כסא דין. כתב הר' נתן על רננו צדיקים בפי ישרים תתהלל כדכתי' לישרים נאוה תהלה ובדברי צדיקים תתברך כדכתיב וברכות לראש צדיק. ובלשון חסידים תתרומם בכל מיני רוממות. ובקרב קדושים תתקדש לקדושים נאוה תהלה כך סדרו במחזורים זקנים אך החדשים עקבו את המישור בשביל שראו יצחק חתום בראשי שיטות בקשו לחתום רבקה בסופי שיטות אמנם שמעתי כי יש מקומות באשכנז מסדרין אותו כך ביום הכסא משום המדרש דעל רננו צדיקים שהוא על יצחק נחתם עכ"ל. במקהלות וכו' ובכן ישתבח וכו' קדיש קצר. ברכו. ופותח ביוצר ואומר הכל יודוך וכו' מהכל יודוך עד אל אדון יש קי"ג תיבות כנגד ק' ברכות וכנגד י"ג בריתות שנכרתו על כל מצוה ומצוה. ומן ובוקע עד מכון שבתה ט' תיבות כנגד ט' צדיקים אדם נח אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד ושלמה ונגד ט' שמות של מלאכי השרת אראלים חשמלים שרפים כרובים חיות אופנים גלגלים עירין קדישין. וכנגד ט' תיבות שבפסוק קק"ק. וממאיר עד הרחמים ז' תיבות כנגד ז' ימי השבוע וכנגד ז' מועדי השנה פורים פסח שבועות ר"ה כפור סוכות שמיני עצרת. מהמאיר עד בראשית י"ג תיבות נגד י"ב מזלות ונגד י"ב שבטים.
